המדריך לבדיקות רפואיות

מדריך בדיקות רפואיות כולל מידע חיוני אודות עשרות בדיקות רפואיות שכיחות ומיועד למי שעומד לפני ביצוע בדיקות כגון: CT, MRI, ביופסיה, ממוגרפיה, בדיקת מאמץ, קולונוסקופיה ועוד. במדריך מידע מפורט אודות כל בדיקה: מהי הבדיקה? מה מטרתה, כיצד נערכים לקראתה? מה משמעות תוצאות הבדיקה? והאם היא כרוכה בסיכונים? חזרה לתפריט הראשי

בדיקת תפקודי בלוטת התריס

מדריך בדיקות רפואיות: בדיקת תפקודי בלוטת התריס היא בדיקת דם הורמונלית

מאת: ד"ר עמית עקירוב

בדיקת תפקודי בלוטת התריס משמשת להערכת תפקוד תקין של הבלוטה וכוללת לרוב בדיקת TSH (Thyroid Stimulating Hormone, ההורמון המופרש מבלוטת ההיפופיזה ומגרה את בלוטת התריס לייצר הורמונים), Free T4 או Total T4 (ההורמון העיקרי המופרש מבלוטת התריס ומופיע בזרם הדם) ו-T3 (הורמון נוסף הקשור בתפקוד הבלוטה). בדיקת TSH משמשת להערכת כמות ההורמון המגרה את פעילות בלוטת התריס בזרם הדם.

אופן ביצוע הבדיקה

מדובר בבדיקת דם פשוטה. בעת החדרת המחט חלק מהנבדקים עשויים לחוש כאב מסוים, אחרים חשים דקירה או עקצוץ בלבד.

כיצד להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לטיפול התרופתי שנוטל הנבדק מאחר ותרופות מסוימות עשויות להשפיע על תוצאות הבדיקה. אין להפסיק טיפול תרופתי ללא התייעצות קודמת עם הרופא המטפל. רשימה חלקית של תרופות העשויות להשפיע על תפקודי בלוטת התריס (וייתכן כי הרופא ימליץ על השהייתן עד לביצוע הבדיקה): אמיודרון (פרוקור), דופמין, ליתיום, יוד אשלגן, פרדניזון או גלוקוקורטיקואידים אחרים.

מטרות הבדיקה

הרופא המטפל יבקש להשלים בדיקה להערכת תפקודי בלוטת התריס בנוכחות תסמינים או סימנים המרמזים לפעילות-יתר או תת-פעילות של בלוטת התריס. הבדיקה משמשת גם למעקב אחר הטיפול במצבים אלו.

תוצאות הבדיקה

במצב תקין מתקבלים ערכים בטווח התקין של בדיקות תפקודי תריס. יש לקחת בחשבון כי ייתכנו הבדלים מסוימים בטווח הערכים התקינים בין מעבדות שונות ויש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למשמעות תוצאות הבדיקה.

בחולים המקבלים טיפול בשל הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, לרוב, המטרה היא לשמור על תפקודי תריס בטווח התקין. עם זאת, במצבים מסוימים יעד הטיפול הוא רמת TSH נמוכה, כמו למשל בהפרעה בפעילות ההיפופיזה או בגידולים ממאירים של בלוטת התריס, במטרה למנוע הישנות של הממאירות. יש לקחת בחשבון כי הטווח התקין של ערכי TSH שונה בנשים הרות וייתכן כי הרופא המטפל ימליץ על נטילת טיפול תרופתי גם בנוכחות ערכים בטווח התקין.

מומלץ להשלים את בדיקת תפקודי התריס בבוקר מאחר ובמהלך היום ייתכנו שינויים בתוצאות הבדיקה.

ערכי TSH מעל הטווח התקין לרוב נובעים מתת-פעילות של בלוטת התריס, כאשר ישנם מספר גורמים אפשריים להפרעה זו. ערכי TSH נמוכים מהטווח התקין עשויים לנבוע מפעילות-יתר של בלוטת התריס, העשויה לנבוע מסיבות שונות, בהן מחלת גרייבס, זפק רב-קשרי מפריש או עודף יוד בגוף (למשל עקב מתן חומר ניגוד במהלך בדיקות הדמיה, דוגמת טומוגרפיה ממוחשבת).

השימוש בתרופות מסוימות עשוי להוביל לרמות TSH נמוכות מהתקין, כולל גלוקוקורטיקואידים, דופמין, תרופות כימותרפיות מסוימות ומשככי כאבים אופיואידים דוגמת מורפין.

סיכונים

קיימים הבדלים בגודל של עורקים וורידים בין נבדקים שונים ובין אזורי גוף שונים. הקושי בביצוע בדיקות דם שונה באנשים שונים בהתאם לגודל כלי הדם. סיכונים נוספים הכרוכים בדגימות דם עשויים לכלול דימום-יתר, עילפון או סחרחורות, שטף דם, או זיהום (סיכון קטן עקב פגיעה בשלמות העור).

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה מבוגרים וסוכרת.