המדריך לבדיקות רפואיות

מדריך בדיקות רפואיות כולל מידע חיוני אודות עשרות בדיקות רפואיות שכיחות ומיועד למי שעומד לפני ביצוע בדיקות כגון: CT, MRI, ביופסיה, ממוגרפיה, בדיקת מאמץ, קולונוסקופיה ועוד. במדריך מידע מפורט אודות כל בדיקה: מהי הבדיקה? מה מטרתה, כיצד נערכים לקראתה? מה משמעות תוצאות הבדיקה? והאם היא כרוכה בסיכונים? חזרה לתפריט הראשי

בדיקת צליאק

מדריך בדיקות רפואיות: בדיקה למחלת צליאק היא בדיקת דם פשוטה שאינה דורשת הכנות מיוחדות

מאת: ד"ר עמית עקירוב

מחלת צליאק נובעת מדלקת במעי הדק ונזק לרירית המצפה את המעי בעקבות צריכת גלוטן, המצוי בחיטה, שיפון ושעורה ומוצרי מזון הכוללים מרכיבים אלו. התוצאה היא הפרעה בספיגה של מוצרי מזון שונים. הגורם למחלת צליאק אינו ידוע והמחלה עשויה להתפתח בכל שלב במהלך החיים, מינקות ועד בגרות מאוחרת.

במקרים בהם עולה חשד למחלת צליאק הרופא המטפל יבקש להשלים בדיקת דם לנוגדנים עצמיים בשם anti-tTGA (Antitissue Transglutaminase Antibodies) או anti-EMA (Anti-Endomysial Antibodies), העשויים לסייע באבחנת המחלה. במקרים בהם מתקבלת תוצאה חיובית בבדיקת הנוגדנים מבוצעת לעיתים קרובות בדיקת אנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה (גסטרוסקופיה), במטרה לדגום פיסת רקמה (ביופסיה) מהחלק הראשון של המעי הגס (תריסריון). בדיקות גנטיות המבוססות על בדיקת דם מבוצעות לעיתים במטרה לזהות נבדקים בסיכון למחלת צליאק.

לעתים מבצעים ביופסיה נוספת או בדיקת דם מספר חודשים לאחר האבחנה והטיפול. בדיקות אלו משמשות להערכת ההשפעה של הטיפול, כאשר תוצאות תקינות מעידות על תגובה לטיפול וכן מאשרות את האבחנה. עם זאת, אין הדבר מעיד על החלמה.

אופן ביצוע הבדיקה

מדובר בבדיקת דם פשוטה. בעת החדרת המחט חלק מהנבדקים עשויים לחוש כאב מסוים, אחרים חשים דקירה או עקצוץ בלבד.

כיצד להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה.

יש לקחת בחשבון כי אם לא צורכים גלוטן במשך מספר שבועות עד חודשים לפני הבדיקה, תוצאות הבדיקות למחלת צליאק עשויות להיות שליליות. במידה ועולה חשד למחלת צליאק, ניתן לשקול ביצוע תגר גלוטן – להורות לנבדק לכלול גלוטן בדיאטה במשך שבועות אוד חודשים להערכת הופעת תסמינים והשלמת בדיקת דם לנוגדנים או ביופסיה של המעי הדק.

מטרת הבדיקה

הבדיקה הראשונה בעת חשד למחלת צליאק היא בדיקה לנוגדנים עצמיים, המשמשת לזיהוי המועמדים המתאימים לביופסיה של המעי הדק.

תוצאות הבדיקה

במקרים בהם מתקבלת תוצאה חיובית או גבולית בבדיקת נוגדנים למחלת צליאק, נהוג להשלים ביופסיה של המעי הדק, המשמשת לקביעת אבחנה דפיניטיבית. אם אדם שאובחן עם מחלת צליאק מקפיד על דיאטה נטולת גלוטן, אזי צפויה ירידה ברמות הנוגדנים בדם. במידה ולא חלה ירידה ברמת הנוגדנים ואין הקלה בתסמיני המחלה, אזי ככל הנראה המטופל צורך מזונות המכילים גלוטן (גלוטן עשוי להופיע כמרכיב במוצרים שונים, החל מרטבים לסלט ועד סירופ לשיעול או חומר דבק במעטפות), או שהנבדק סובל מאחת הצורות הנדירות של מחלת צליאק שאינן מגיבות לשינויים תזונתיים. כאשר בדיקות למחלת צליאק משמשות למעקב אחר התקדמות המחלה, עליה ברמות הנוגדנים העצמיים מעידה על חוסר היענות מסוים לדיאטה נטולת גלוטן.

חשוב לציין כי בשילוב עם בדיקת נוגדנים anti-tTG משלימים בדיקה כמותית לנוגדנים מסוג IgA (Immunoglobulin A), במטרה לזהות מצבי חסר IgA. חשיבות הבדיקה נובעת מכך שהבדיקה המקובלת לנוגדנים עצמיים למחלת צליאק היא נוגדני anti-tTG מסוג IgA, לכן, בנוכחות חסר IgA יתקבלו תוצאות שליליות-שגויות. במצבים של חסר נוגדני IgA יש להשלים בדיקות נוגדנים עצמיים מסוג IgG (Immunoglobulin G).

סיכונים

קיימים הבדלים בגודל של עורקים וורידים בין נבדקים שונים ובין אזורי גוף שונים. הקושי בביצוע בדיקות דם שונה באנשים שונים בהתאם לגודל כלי הדם. סיכונים נוספים הכרוכים בדגימות דם עשויים לכלול דימום-יתר, עילפון או סחרחורות, שטף דם, או זיהום (סיכון קטן עקב פגיעה בשלמות העור).

בואו לדבר על זה בפורום צליאק וקרוהן.