המדריך לבדיקות רפואיות

מדריך בדיקות רפואיות כולל מידע חיוני אודות עשרות בדיקות רפואיות שכיחות ומיועד למי שעומד לפני ביצוע בדיקות כגון: CT, MRI, ביופסיה, ממוגרפיה, בדיקת מאמץ, קולונוסקופיה ועוד. במדריך מידע מפורט אודות כל בדיקה: מהי הבדיקה? מה מטרתה, כיצד נערכים לקראתה? מה משמעות תוצאות הבדיקה? והאם היא כרוכה בסיכונים? חזרה לתפריט הראשי

בדיקת צפיפות מינרלים של העצם

מאת: ד"ר עמית עקירוב

מדריך בדיקות רפואיות: בדיקת צפיפות העצם משמשת לאבחון אוסטיאופורוזיס. כיצד להתכונן אליה והאם יש בה סיכון?

ובדיקת צפיפות מינרלים של העצם (BMD או Bone Mineral Density) משמשת להערכת כמות הסידן ומינרלים אחרים בעצם. הבדיקה מסייעת לרופא המטפל לזהות אוסטיאופורוזיס ולהעריך את הסיכון לשברים בעצמות.
 
 אופן ביצוע הבדיקה
 
ניתן לערוך בדיקת צפיפות מינרלים של העצם במספר דרכים.
 
הגישה הנפוצה והמדויקת ביותר כולל סריקת DEXA (Dual-Energy X-ray Absorptiometry), בדיקה המבוססת על קרני רנטגן במינון נמוך. ישנם שני סוגים של בדיקות DEXA:


·     Central DEXA – המטופל שוכב על שולחן רך והסורק עובר מעל אזור עמוד השדרה התחתון והירך. לרוב, אין צורך להתפשט. זוהי הסריקה הטובה ביותר לניבוי הסיכון לשברים.
·     Peripheral DEXA – בדיקה המשמשת להערכת צפיפות העצם בשורש כף היד, אצבעות, רגליים, או עקבים. מכונות אלו מצויות במרפאה, בתי מרקחת ומרכזי קניות.
 
הבדיקה אינה כרוכה בכאבים. על הנבדק לשכב ללא תנועה במהלך הבדיקה.
 
 

כיצד להתכונן לבדיקה
 
על נשים הרות לעדכן את הרופא המטפל טרם ביצוע הבדיקה.
 
מטרות הבדיקה
 
בדיקות צפיפות מינרלים של העצם משמשות לאבחון אובדן עצם ואוסטיאופורוזיס; הערכת השפעת הטיפול בתרופות נגד אוסטיאופורוזיס; וניבוי הסיכון העתידי לשברים בעצמות. בדיקת צפיפות המינרלים של העצם מומלצת למטופלים בסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס. אוסטיאופורוזיס נפוצה יותר בנשים בגילאי 65 שנים ומעלה ובגברים בגילאי 70 שנים ומעלה.
 
גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס בנשים מתחת לגיל 65 שנים ובגברים בגילאי 50-70 שנים כוללים שבר עצם בעקבות פעילות רגילה (דוגמת נפילה מגובה עמידה); דלקת מפרקים שגרונית כרונית, מחלת כליות כרונית או הפרעות אכילה; מנופאוזה מוקדמת (בין אם טבעית או ניתוחית); היסטוריה של טיפול הורמונאלי לסרטן ערמונית או סרטן שד; אובדן גובה משמעותי בשל שבר דחיסה של הגב; עישון; היסטוריה משפחתית משמעותית של אוסטיאופורוזיס; נטילת טיפול בקורטיקוסטרואידים כל יום במשך למעלה משלושה חודשים; נטילת טיפול חליפי בהורמוני תירואיד; צריכת שלוש משקאות אלכוהול, או יותר, בכל יום, במרבית ימות השבוע.
 
ההמלצות הנוכחיות תומכות בבדיקה חוזרת של צפיפות המינרלים של העצם כל שנתיים. עם זאת, מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי בחלק מהנשים ניתן להגדיל את מרווח הזמן בין שתי הבדיקות.
 
 תוצאות הבדיקה
 
ממצאי הבדיקה מופיעים לרוב כמדד T-Score או Z-Score


·     T-Score – מדד המשווה את צפיפות העצם לזו של נשים צעירות ובריאות.
·     Z-Score – מדד המשווה את צפיפות העצם לזו של אחרים באותו גיל, מין וגזע.
 
עם כל אחד מהמדדים הללו, ערך שלילי משמעו צפיפות עצם נמוכה יותר מהממוצע. ככל שהערך שלילי יותר, כך הסיכון לשברי עצמות גבוה יותר. מדד T-Score בטווח תקין נע בין 1.0- ומעלה. בדיקת צפיפות מינרלים של העצם אינה מאבחנת שברים. בשילוב עם גורמי סיכון אחרים, הבדיקה מסייעת בניבוי הסיכון לשברי עצמות בעתיד. במידה ומדדי T-Score נעים בטווח שבין 1- ועד 2.5-, אזי מדובר באובדן עצם מוקדם (אוסטיאופניה) ובמידה והערכים נמוכים מ-2.5-, אזי נקבעת אבחנה של אוסטיאופורוזיס.
 
המלצות לטיפול תלויות בסיכון הכולל לשברים, אותו ניתן לחשב באמצעות מדד FRAX.
 
 סיכונים
 
בדיקת צפיפות מינרלים של העצם כרוכה בחשיפה לקרינה בכמות קטנה. מרבית הרופאים חשים כי הסיכון נמוך מאוד בהשוואה לתועלת של אבחנה של אוסטיאופורוזיס לפני הופעת שבר בעצמות.

בואו לדבר על זה בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס.