המדריך לבדיקות רפואיות

מדריך בדיקות רפואיות כולל מידע חיוני אודות עשרות בדיקות רפואיות שכיחות ומיועד למי שעומד לפני ביצוע בדיקות כגון: CT, MRI, ביופסיה, ממוגרפיה, בדיקת מאמץ, קולונוסקופיה ועוד. במדריך מידע מפורט אודות כל בדיקה: מהי הבדיקה? מה מטרתה, כיצד נערכים לקראתה? מה משמעות תוצאות הבדיקה? והאם היא כרוכה בסיכונים? חזרה לתפריט הראשי

בדיקת תפקודי כבד

בדיקת תפקודי כבד

 

בדיקת תפקודי כבד משמשת כבדיקת סקירה להערכת נוכחות נזק כבדי.  הבדיקה כוללת מספר מרכיבים, המסייעים בזיהוי מחלת כבד במטופל עם תסמינים המרמזים לאפשרות של הפרעה בתפקודי הכבד. במטופלים עם מחלת כבד ידועה, הבדיקה עשויה לשמש לניטור אחר התפקוד הכבדי והערכת תועלת טיפולים שונים.

 

ממצאים חריגים בבדיקת תפקודי כבד עשויים להוביל להשלמת בדיקות חוזרות או בדיקות נוספות, במטרה לקבוע אם ההפרעה בתפקודי כבד משתנה עם הזמן או שנדרש בירור נוסף במטרה לזהות את הגורם להפרעה בתפקודי הכבד.

 

 

אופן ביצוע הבדיקה

 

מדובר בבדיקת דם פשוטה.

בעת החדרת המחט חלק מהנבדקים עשויים לחוש כאב מסוים, אחרים חשים דקירה או עקצוץ בלבד.

 

 

כיצד להתכונן לבדיקה

 

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה.

 

מטרות הבדיקה

 

בדיקת תפקודי כבד תבוצע במטופלים בסיכון להפרעה בתפקודי כבד, דוגמת מטופלים הנוטלים תרופות העשויות לפגוע בכבד, אלכוהוליסטים, מטופלים עם היסטוריה של חשיפה לנגיפי הפטיטיס, מטופלים להם קרובי משפחה עם היסטוריה של מחלת כבד, מטופלים בעלי עודף-משקל, בעיקר בנוכחות סוכרת ו/או לחץ דם גבוה.

 

בדיקת תפקודי כבד תבוצע לעיתים גם בנוכחות סימנים או תסמינים של מחלת כבד, בהם חולשה, אובדן תאבון, בחילות/הקאות, צהבת, נפיחות בטנית, שתן כהה, צואה בהירה, גרד; עם זאת, במרבית הנבדקים עם מחלת כבד אין עדות לתסמינים אלו, אלא אם המחלה קיימת שנים רבות או חמורה מאוד.

 

לרוב, לא מתבססים על תוצאת בדיקת יחידה לקביעת האבחנה ומשלימים בדיקות חוזרות לאורך ימים או שבועות במטרה לזהות את הגורם לפגיעה בתפקוד הכבדי והערכת חומרת הפגיעה.

 

כאשר מאבחנים מחלת כבד, בדיקת תפקודי הכבד עשויה לסייע במעקב הרציף אחר המחלה לאורך זמן. בדיקת תפקודי כבד עשויה לסייע גם במעקב אחר התועלת של טיפול מסוים הניתן למחלת כבד.

 

 

תוצאות הבדיקה

 

בדיקת תפקודי כבד אינה בדיקה אבחנתית או ספציפית; התוצאות מעידות על בעיה כלשהי בכבד. בנבדקים ללא תסמינים או גורמי סיכון ברורים, הפרעה בתפקודי כבד עשויה להעיד על נזק זמני לכבד או להעיד על תהליך המתרחש באתר אחר בגוף (דוגמת שריר שלד, לבלב או לב). עוד ייתכן כי מדובר במחלת כבד מוקדמת עם צורך בהשלמת בדיקות נוספות ו/או ניטור לאורך זמן.

 

בד"כ משלימים את פאנל הבדיקות תחת מטריית תפקודי כבד יחדיו. הרופא יבחן את ממצאי הבדיקות השונות במטרה לנסות ולזהות את הגורם לפגיעה בתפקודי הכבד. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות לזיהוי הבעיה.

 

יש לקחת בחשבון כי בנבדקים הנוטלים תרופות העשויות להשפיע על תפקודי הכבד, ממצאים חריגים בבדיקת תפקודי כבד עשויים להעיד על צורך בהערכה חוזרת של המינון או התרופה שנבחרה. במעקב אחר נבדק עם מחלת כבד, הרופא יבחן את תוצאות הבדיקות במטרה לקבוע אם חלה החמרה או שיפור בתפקודי הכבד.

סיכונים

קיימים הבדלים בגודל של עורקים וורידים בין נבדקים שונים ובין אזורי גוף שונים. הקושי בביצוע בדיקות דם שונה באנשים שונים בהתאם לגודל כלי הדם.

 

סיכונים נוספים הכרוכים בדגימות דם עשויים לכלול דימום-יתר, עילפון או סחרחורות, שטף דם, או זיהום (סיכון קטן עקב פגיעה בשלמות העור).