המדריך לבדיקות רפואיות

מדריך בדיקות רפואיות כולל מידע חיוני אודות עשרות בדיקות רפואיות שכיחות ומיועד למי שעומד לפני ביצוע בדיקות כגון: CT, MRI, ביופסיה, ממוגרפיה, בדיקת מאמץ, קולונוסקופיה ועוד. במדריך מידע מפורט אודות כל בדיקה: מהי הבדיקה? מה מטרתה, כיצד נערכים לקראתה? מה משמעות תוצאות הבדיקה? והאם היא כרוכה בסיכונים? חזרה לתפריט הראשי

בדיקת תפקודי ריאות

מדריך בדיקות רפואיות: בדיקת תפקודי ריאות משמשת להערכת פעילות הריאות, כולל קליטה ושחרור אוויר והעברת גזים, דוגמת חמצן, מהאטמוספירה למערכות הגוף

מאת: ד"ר עמית עקירוב

אופן ביצוע הבדיקה

ספירומטריה משמשת להערכת זרימת האוויר. באמצעות הערכת כמות האוויר הננשף ומהירות הזרימה, הבדיקה מסייעת בהערכת מגוון רחב של מחלות ריאה. בבדיקה זו הנבדק יושב על כיסא, תוך שהוא נושם לתוך צינור המחובר למכשיר מדידה (ספירומטר), המשמש לתיעודי כמות וקצב זרימת האוויר במהלך שאיפה ונשיפה. חשוב לציין כי ביצוע הבדיקה בעמידה עשוי לספק ממצאים מעט שונים ולכן חשוב מאוד לבצע את הבדיקה תמיד באותה תנוחה.

בחלק מהבדיקות הנבדק מתבקש לנשום באופן רגיל ובנינוחות ובבדיקות אחרות נדרשת שאיפה או נשיפה מאומצת לאחר נשימה עמוקה. לעיתים הנבדק יתבקש לשאוף חומר מסוים או תרופה במטרה להערכת ההשפעה על תוצאות הבדיקה.

מדידה של נפח הריאות מבוצעת באחת משתי דרכים:

·     הצורה המדויקת ביותר היא ישיבה בתוך תיבה אטומה ונקיה, הדומה לתא טלפון (Body Plethysmography) תוך שאיפה ונשיפה לתוך צינור. שינויים בלחץ בתוך התיבה מסייעים בהערכת נפח הריאות.

·     נפח הריאות ניתן למדידה גם באמצעות נשימת גז הליום או חנקן דרך צינור למשך פרק זמן מסוים. ריכוז הגז בתא המחובר לצינור נמדד להערכת נפח הריאות.

להערכת יכולת הדיפוזיה הנבדק נושם גז לא-מזיק לזמן קצר מאוד, לעיתים נשימה אחת בלבד. מדידת ריכוז הגז באוויר הננשף מסייעת בהערכת יעילות מעבר גזים מהריאות לדם. בדיקה זו מאפשרת לקבוע את יכולת המעבר של חמצן מהאוויר לזרם הדם.

מאחר והבדיקה כרוכה בשאיפה ונשיפה מאומצת ונשימה מהירה, תתכן תחושה קצרה של קוצר נשימה או סחרחורות. במקרים של קלסטרופוביה תתכן אי-נוחות במהלך הבדיקה להערכת נפח הריאות בתוך התיבה.

כיצד להתכונן לבדיקה?

יש להימנע מארוחה גדולה לפני הבדיקה. אין לעשן 4-6 שעות לפני הבדיקה.

הנבדק יקבל הוראות מפורטות בנוגע לצורך בהפסקת טיפול במרחיבי סמפונות או משאפים.

בחלק מהמקרים הנבדק יתבקש לשאוף חומרים מסוימים לפני הבדיקה או במהלכה 

מטרות הבדיקה

בדיקת תפקודי ריאות מבוצעת לאבחנת מחלות ריאה מסוימות (דוגמת אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית), זיהוי הגורם לקוצר נשימה, מדידת ההשפעה של חומרים כימיקאלים במקום העבודה על תפקוד הריאות, בדיקת תפקוד הריאות לפני ניתוח. יתרה מזאת, הבדיקה עשויה לשמש להערכת השפעה של טיפול תרופתי ולעקוב אחר התקדמות מחלה.

תוצאות הבדיקה

תוצאות הבדיקה תלויות בגיל, גובה, מוצא אתני ומגדר. תוצאות תקינות מוצגות באחוזים, כאשר ערך חריג מוגדר בנוכחות ערך נמוך מ-80% מהערך הצפוי. ייתכנו הבדלים קלים בטווח הערכים התקין במעבדות שונות ויש לשוחח עם הרופא המטפל בנוגע למשמעות תוצאות הבדיקה.

תוצאות חריגות עשויות להעיד על מחלות של בית החזה או הריאות. חלק ממחלות הריאה (דוגמת אמפיזמה, אסתמה, ברונכיטיס כרונית וזיהומים) מוגדרות כמחלות ריאה חסימתיות (הריאות אוגרות כמות גדולה מדי של אוויר ודרוש זמן רב לריקון האוויר), ואילו מחלות אחרות (פיברוזיס של הריאה, סרטן ריאות, סרקואידוזיס וסקלרודרמה) עלולות להוביל להתפתחות צלקות של הריאה עם הגבלת כמות האוויר בריאות או פגיעה במעבר חמצן לדם. חולשת שרירים עלולה גם כן להוביל לתוצאות חריגות, גם בנוכחות ריאות תקינות.

סיכונים

במרבית הנבדקים לבדיקה סיכון מינימאלי. קיים סיכון קטן לחזה-אוויר בחולים עם מחלות ריאה מסוימות. אין לבצע את הבדיקה בחולים זמן קצר לאחר התקף לב, בחולים עם מחלות לב אחרות או בחולים שאובחנו לאחרונה עם חזה-אוויר.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות ריאה.