המדריך לבדיקות רפואיות

מדריך בדיקות רפואיות כולל מידע חיוני אודות עשרות בדיקות רפואיות שכיחות ומיועד למי שעומד לפני ביצוע בדיקות כגון: CT, MRI, ביופסיה, ממוגרפיה, בדיקת מאמץ, קולונוסקופיה ועוד. במדריך מידע מפורט אודות כל בדיקה: מהי הבדיקה? מה מטרתה, כיצד נערכים לקראתה? מה משמעות תוצאות הבדיקה? והאם היא כרוכה בסיכונים? חזרה לתפריט הראשי

טומוגרפיה ממוחשבת של הראש

מדריך בדיקות רפואיות: טומוגרפיה ממוחשבת של הראש מסייעת באבחון או במעקב אחר שינויים במבנה המוח, גידולים או נזק מוחי. כיצד להתכונן לבדיקה והאם יש בה סיכון?

מאת: ד"ר עמית עקירוב

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography או CT, בקצרה) של הראש מבוססת על קרני רנטגן להדמיית הראש, כולל הגולגולת, המוח, ארובות העיניים והסינוסים.

 אופן ביצוע הבדיקה

המטופל מתבקש לשכב על שולחן צר, המחליק לתוך מרכז הסורק. בזמן שהנבדק נמצא בתוך סורק, קרן הרנטגן של המכונה מסתובבת סביבו ומחשב יוצר תמונות הדמיה נפרדות של אזורי הגוף (חתכים). ניתן לאחסן הדמיות אלו, לצפות בהן במוניטור או להדפיס אותן. עם שילוב החתכים ניתן ליצור מודלים תלת-ממדיים של אזור הראש.

חשוב להקפיד כי הנבדק לא יזוז במהלך הבדיקה, מאחר וכל תנועה תגרום לטשטוש של ההדמיות. ייתכן והמטופל יתבקש לעצור את הנשימה למשך פרק זמן קצר.

סריקה מלאה אורכת מספר דקות בלבד. הסורקים החדשים יכולים לשמש להדמיית כל הגוף, מכף רגל ועד ראש, בתוך פחות משלושים שניות.

כיצד להתכונן לבדיקה?

בדיקות מסוימות דורשות חומר צבע מיוחד, הקרוי חומר ניגוד, המוחדר לגוף טרם התחלת הבדיקה. חומר הניגוד מסייע להדגים טוב יותר אזורים מסוימים בהדמיות רנטגן.

חומר הניגוד יכול להינתן דרך הוריד בעירוי המורכב ביד או באמה. במידה ונעשה שימוש בחומר ניגוד, אזי חשוב להימנע מאכילה ושתייה במשך 4-6 שעות לפני הבדיקה. חומר הניגוד הניתן דרך הוריד עלול לעודד תחושת צריבה קלה, טעם מתכתי בפה ותחושת חום המתפשטת בגוף, מדובר בתופעות נורמאליות החולפות בתוך מספר שניות. יש לעדכן את הרופא אודות תגובות קודמות לחומר ניגוד ובחלק מהמקרים נדרש טיפול תרופתי טרם ביצוע הבדיקה, על-מנת שניתן יהיה לחשוף את הנבדק בבטחה לחומר הניגוד. כמו כן, יש לעדכן את הרופא בנוגע לטיפול בתרופה לסוכרת, מטפורמין (גלוקופאג') מאחר ותחת טיפול זה יש לנקוט משנה זהירות.

באנשים בעלי השמנת-יתר משמעותית חשוב לברר את סף המשקל של מכונת הבדיקה.

במהלך הבדיקה ייתכן שהנבדק יתבקש להסיר תכשיטים וללבוש חלוק של בית החולים.

מטרות הבדיקה

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הראש מומלץ במטרה לסייע באבחון או מעקב אחר מצבים שונים, כולל פגם מולד בראש ו/או במוח, זיהום מוחי, גידול מוחי, הצטברות נוזלים בגולגולת (הידרוצפלוס), חבלת ראש ופנים, אירוע מוחי או דימום מוחי. הבדיקה משמשת גם במסגרת בירור גורמים לשינוי בחשיבה או בהתנהגות, אירועי עילפון, כאבי ראש (בנוכחות סימנים ותסמינים נלווים), אובדן שמיעה (בחלק מהמקרים), תסמיני נזק לאזור מסוים במוח (דוגמת הפרעות ראיה, חולשת שרירים, נימול ועקצוץ, אובדן שמיעה, קשיי דיבור או קשיי בליעה).

תוצאות הבדיקה

ממצאים חריגים בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת עשויים להצביע על מומים בכלי דם, מפרצת מוחית, דימום, זיהום בעצם, אבצס או זיהום מוחי, נזק או נפיחות של המוח בעקבות חבלה, גידול מוחי או מסה תוך-גולגולתית אחרת, אובדן רקמת מוח, הצטברות נוזלים בגולגולת, בעיות עם עצב השמיעה, או אירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים.

סיכונים

הסיכונים העיקריים של בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת נובעים מחשיפה לקרינה ואפשרות לתגובה אלרגית לחומר הניגוד.

בדיקות אלו כרוכות בחשיפה גדולה יותר לקרינה, בהשוואה לצילומי רנטגן רגילים. השלמת מספר צילומי רנטגן או בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת לאורך זמן עשוי להביא לעליה בסיכון למחלות ממאירות. עם זאת, הסיכון הכרוך בבדיקה יחידה הוא נמוך. על הרופא והמטופל לשקול את הסיכון הנ"ל אל מול התועלת האפשרית בעקבות אבחנה נכונה לבעיה רפואית.

יש נבדקים הרגישים לחומר ניגוד וחשוב לעדכן את הרופא בנוגע לתגובה אלרגית קודמת לחומר ניגוד שניתן דרך הוריד. חומר הניגוד הנפוץ ביותר בשימוש תוך-ורידי הוא יוד ומתן חומר הניגוד לנבדקים עם אלרגיה ליוד עשוי להוביל לבחילות או הקאות, התעטשות, גרד או פריחה. במידה וחייבים להשתמש בחומר ניגוד זה, אזי הרופא עשוי להמליץ על טיפול באנטי-היסטמינים או סטרואידים לפני הבדיקה. הכליות משמשות לסילוק יוד מהגוף ועל-כן בחולים עם מחלת כליות או סוכרת נדרשת תמיכת נוזלים לפני הבדיקה, במטרה לסייע לשטוף את היוד אל מחוץ לגוף.

 במקרים נדירים, חומר הניגוד עלול לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, הקרויה אנפילקסיס. במידה ובמהלך הבדיקה המטופל מתלונן על קשיי נשימה, יש לעדכן מיידית את אנשי הצוות.

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת עשויה להפחית או לחסוך את הצורך בפרוצדורות פולשניות לאבחנת בעיות בגולגולת. מדובר באחת הדרכים הבטוחות ביותר להערכת אזור הראש והצוואר. בדיקות אפשריות אחרות כוללות בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הראש, בדיקת PET (Positron Emission Tomography) של הראש או צילום גולגולת.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה (ילדים ומבוגרים) והתפתחות הילד.